הפסיכולוגיה של הסוס (חלק 2)

יש להסביר לסוס דרך האילוף שאויביו החדשים הם המכוניות, הגדרות והעמודים, הבריחה ללא מטרה מוגדרת יכולה לקצר את חייו, עליו איך-הכל-התחיללתת בנו אמון מלא משום שהאדם הוא המנהיג במקומות הסגורים (מיושבים) האדם מכיר את המכשולים,  ורואה תמונות ברורות יותר לכן  גם לוקח את המנהיגות.

עדיף ללמד את הסוס את הנתונים החדשים כמה שיותר מוקדם בעודו סייח.

עלינו להבין שבניגוד לטורפים המחביאים את גוריהם במערה עד שיפקחו עיניים ויתחזקו כלפי העולם, הסייח שנולד חשוף מיום הולדתו, אין לו מקומות מחבוא בשטחים הפתוחים ובמקרה של בריחה מאויב עליו לברוח יחד עם העדר, שעות החסד שלו הן מעטות.

מסיבה זאת יש לסייח יכולת לקלוט אילוף כבר בימיו הראשונים וככל שגופו קל יותר ויכולת פרידתו פחות מסוכנת ייטב להתחיל באילוף, תהליך אילוף הסייח נקרא החתמה ולהחתמה נקדיש פרק מיוחד.

בבואנו ללמד או לאלף סוס עלינו לצייד עצמנו בכמה עקרונות ששום אילוץ לא יכול לבטלם.

א. כל פעולה שנבצע נשמור את עיקרון צער בעלי חיים וננסה תמיד להתחיל  מהבקשה העדינה ביותר, נחריף את הבקשה רק במידה שלא נקבל תגובה לדרך הנעימה. תמיד נפעל מהקל אל הכבד.

ב. כל פעולה שנבצע נשמור על כללי הבטיחות המרביים שישמרו עלינו מפני פגיעה, על הסוס מפני פציעה ועל הסביבה בה אנו מבצעים את הפעולה.

הסוס אינו אגרסיבי ואינו טריטוריאלי

גם הפרה, הכבש והעז הן חיות עדר, מקומות פתוחים ונטרפות, אולם הטבע נתן להן זוג קרניים, צוואר עבה ורגלים קצרות, נוכחות המביעה יכולת לתוקפנות וטריטוריאליות. הסוס לעומת זאת, לא ניחן בעזרים אלה, דבר שמסביר לנו שאופציית הבריחה היא היחידה אותה הוא יבחר במידה ותהיה לו ברירה. כל פעולה אגרסיבית וטריטוריאלית מצד הסוס בשבי היא פועל יוצא לטראומה שהסוס עבר. לחץ ללא אפשרות בריחה בכל הזדמנות ישתמש הסוס באופציית הבריחה.

 

החושים

שמיעתו של הסוס מופלאה ורגישותו באה לידי ביטוי בתנועה כמעט בלתי פוסקת של האוזניים לכיוונים שונים, כשנעסוק בתקשורת עלינו לשמור קשר כמעט קבוע עם אוזני הסוס, דרכם, נוכל ללמוד על מצבו הנפשי ולאן מופנית תשומת ליבו.

חוש הריח של הסוס מפותח מאוד עד יכולת להרגיש את מצבו הנפשי של האדם שבא איתו במגע דרך ריחו, (אדם לחוץ משחרר ריחות שמעידים על מצבו הנפשי), לכן סוס יכול להגיב לפעמים אחרת לבני אדם שונים. סוס שישתחרר הרחק מביתו ימצא את דרכו חזרה באמצעות חוש הריח.

חוש הראיה של הסוס טוב אולם בעייתי. מכיוון שעיניו נמצאות משני צידי הגולגולת ולא בחזית כמו עיני הטורפים, יכולת המיקוד שלו היא בעייתית.

הוא רואה שטח רחב בהרבה מאתנו אולם פרט לגזרה צרה התמונה לא ברורה וברוב מקרים דו ממדית.

לא נסתמך על חוש הראיה של הסוס, תמיד נתייחס לאוזניים כדי ללמוד לאן מופנית תשומת ליבו.

 

המוח המפוצל

מבלי להתייחס למבנה המוח, עלינו להבין שהסוס קולט חוויות מצד אחד והתרגלות נוצרת בחלק המוח של אותו צד, החוויה שתצולם בעין המקבילה. המוח יצטרך לעבד את הנתונים מחדש כדי ליצור התרגלות.

בבואנו ללמד סוס ניקח בחשבון את שני הצדדים וננסה לתרגל אותו במידה שווה לשני הכיוונים. לדוגמא: עליה וירידה, סוס שהתרגל שהרוכב עולה עליו תמיד מצד שמאל יכול להיות חשדן כשהרוכב יעלה מימין, תפקיד המאלף לחשוף גם את צד ימין לאותה חוויה לצורך התרגלות.

כמו שרובנו ימניים כך רוב הסוסים שמאליים.

לגבי השפה, התקשורת המילולית כמעט אינה קיימת, פרט לקולות המביעים מצב רוח: הצהלה, הצווחה, הצניפה וכו'.

המשפטים הם משפטי גוף, תנועת הסוס בעזרת לסתותיו, שפתיו, צווארו, גופו, אוזניו וזנבו מביעים מסרים.

בתקשורת.

לפני שנעבור לפרק התקשורת בין האדם לסוס נסכם את התכונות לתוצאה:

הסוס חיה חזקה, מהירה ופחדנית שבמסגרת רצונה לברוח עלולה להיות מסוכנת לנו, לעצמה ולסביבה.

משקלו של הסוס רב, מהירותו גבוהה ובתוספת פראות של חית בר כל גורם שעומד בדרכו נמצא בסכנה. מכיוון שנושא הבטיחות הוא בראש סולם החשיבות, עלינו להכיר בעובדות ולדעת לנטרל את הסכנה.

עלינו להסביר לסוס את השוני בין הטבע הקדמון לבין הציויליזציה האזורים המיושבים שבם אנו חיים.

דרך הסבר זה נהפוך את הסוס מחית עדר לחיה המסוגלת להאמין בנו כמנהיגים ולהיות מסוגלת בכל מצב לקבל מאיתנו את הביטחון הרצוי.


חוות דובי – טיולי רכיבה על סוסים של חוות סוסים דובי בהרי רמות מנשה. ימי גיבוש לקבוצות עובדים, למשפחות, לילדים, לזוגות, טיולי סוסים ומגוון פעילויות בצפון.

Comments are closed.

Go Top